שמעון טרייסטמן ריוה יוסף גיטה שרה ליבשין איזי ליבשין סוניה דויד בראילובסקי דויד אשר

שרה ליבשין נולדה ב23 באוקטובר 1928 בטרוטינו ,בסרביה ( אז חלק של רומניה, כיום מחוז אודסה, אוקראינה ) למשפחה יהודית של ריוה ( לבית גייזר ) ושמעון טרייסטמן. טרוטינו, באותה עת, היתה עיירה פרובינציאלית עם אוכלוסייה מעורבת של יהודים וגרמנים ( 1546 יהודים ערב מלחמת העולם השנייה ) כאשר הגרמנים עוסקים בעיקר בחקלאות ו היהודים במסחר.

שרה גדלה במשפחה מהמעמד הבינוני, אביה היה טכנאי במפעל סבון ואימה הייתה עקרת בית פעילה בהתנדבות למען העניים היהודים. המשפחה שכרה דירת ארבעה חדרים וניהלה אורח חיים דתי מתון. שרה למדה בבית ספר יהודי "תרבות".

החיים היו די נוחים עד יוני 1940 כאשר האזור הפך להיות חלק מברית המועצות. הם ( 5 נפשות ) הועברו לחיות בחדר אחד מתוך ארבעת החדרים בדירתם, שמעון טרייסטמן איבד את עבודתו והמשפחה נקלעה לזמנים קשים.

ב21 ליוני 1941 ברית המועצות הותקפה על ידי גרמניה הנאצית וב12 ליולי 1941 שרה ומשפחתה עזבו את ביתם ונעו מזרחה. תחילה התיישבו בכפר קאלאטץ' על גדות הנהר דון, אבל כשהגרמנים התקרבו המשפחה המשיכה מזרחה. זה היה מסע מפרך ומסוכן מאד, ממש לפני הצבא הגרמני המתקדם תחת התקפה מתמדת. במקרה אחד הם החמיצו את הרכבת שהוקצתה להם ועלו על רכבת אחרת, ממנה ראו את הרכבת שעליה היו אמורים לעלות, מופגזת על ידי הגרמנים, כשרוב נוסעיה נהרגו או נפצעו קשה. בסטלינגרד הם חצו את נהר הוולגה ובסוף סתיו 1941 הגיעו לכפר ג'ניבק, קזחסטן. אביה של שרה ואחיה הגדול ( יוסף ) הועברו לעיר צ'קלוב ושרה, אחותה הקטנה ( סוניה ) ואימה, עבדו בחווה הקולקטיבית המקומית.

בתחילת נובמבר 1942,בצירוף מקרים מדהים, התאחדה המשפחה מחדש בצ'קלוב ( כיום אורנבורג ) - עיר על גדות הנהר אורל במרכז רוסיה. בחורף 1943 יצאה שרה לעבוד במפעל מלחמתי ע”ש “קירוב” שהועבר במהלך מלחמת העולם השנייה מלנינגרד. שרה הייתה רק בת 14 באותו זמן ובגלל שלא הייתה מספיק גבוהה היא הייתה צריכה לעמוד על ארגז בכדי להפעיל את הציוד. במקביל היא גם למדה בחוגי ערב בבית הספר המקומי.

בשנת 1948 המשפחה חזרה לבסרביה. אימה של שרה כבר נפטרה ( בשנת 1944 ), ואחיה הגדול למד בקישינב. שרה, אביה ואחותה הקטנה התיישבו באיזמאיל - עיר על גדות הנהר דנובה של המחוז אודסה בדרום-מערב אוקראינה. שרה החלה לעבוד כמנהלת חשבונות / כלכלנית בחברת אספקת מים אזורית ובו זמנית המשיכה את רכישת השכלתה בהשתתפות בקורסי ערב.

ב1952, במהלך חופשה בצ'רניבצי ( עיר במערב אוקראינה ), שרה הכירה את איזי ליבשין ובקיץ 1953 הזוג נישא בעיר בסארבקה והתיישב בעיירה צ'אדיר-לונגה ( הממוקמת לא הרחק מטרוטינו איפה ששרה נולדה ). ב21 באוגוסט 1954 נולד לזוג בנם הראשון - דויד.

ב -1960 עברה המשפחה לאיזמאיל שם ב 19 במאי 1960 נולד אשר, בנם השני .
ב21 לנובמבר 1964 איזי ליבשין נפטר. שרה החלה לעבוד כרואת חשבון וגידלה שני ילדים. החיים, רוב הזמן, היו קשים.

ב28 בפברואר 1978, עלתה שרה עם שני בניה לישראל. אחרי שלמדה עברית באולפן במשך 5 חודשים, התיישבה שרה באזור ( פרבר של תל אביב ) והחלה לעבוד כמנהלת חשבונות בחברת עמידר בתל אביב. זו הייתה תקופה מרגשת ומספקת עבור שרה, שחיה בשגשוג יחסי והשתקעה בחיים עשירים ומלאי אירועים - ביקרה בתאטרון, בקונצרטים, בסרטים וטיילה בכל רחבי ישראל ובחו''ל. הקריירה המקצועית שלה זינקה, היא הוערכה רבות קודמה מהר והפכה להיות ראש מחלקה.

למרבה הצער בריאותה התדרדרה ובשנת 1989 היא נאלצה לפרוש. בזמן הפרישה היא עדיין ניסתה להיות פעילה ומעורבת, אבל עם הזמן זה נהיה יותר ויותר קשה.
 
שרה ליבשין נפטרה ב16 בפברואר 2010 והותירה אחריה שני בנים ושני נכדים.

  יהי זכרה ברוך.

צור קשר